אגדי יעקב נ' שלי משה מתכות בע"מ ואח'

החלטה

רקע

עניינו של ההליך שבכותרת בנזקי הגוף שנגרמו לתובע, אגדי יעקב, כתוצאה מנפילתו ממשטח עבודה מוגבה בעת הפעלת מכבש הידראולי לכבישת גרוטאות.

כתב התביעה שפתח את ההליך הוגש ביום 31.5.07 ובמסגרתו נתבעו המעבידה של התובע, חברת שלי משה מתכות בע"מ ומבטחתה, חברת הפניקס (להלן: שלי מתכות והפניקס בהתאמה).

ביום 6.2.08 תוקן כתב התביעה על ידי הוספת חברת "כלל" כנתבעת שלישית, על שום היותה המבטחת של כלי רכב מסוג באגר זחלילי במסגרת פוליסה שמספרה 44818161400. בכתב התביעה המתוקן נטען כי הבאגר הזחלילי פגע בתובע והוא שהפיל אותו ממשטח העבודה המוגבה של המכבש ההידראולי.

ביום 22.2.09 ניתן פסק דין חלקי בשאלת עילת התביעה ולפיו התביעה נגד שלי מתכות ומבטחתה נדחתה מחמת ייחוד עילה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד חברת "כלל". בפסק הדין החלקי נקבע בין היתר כי חברת "כלל" מנועה מלטעון עוד להיעדר חבות בגין טעם אחר זולת שאלת מעורבותו של הבאגר בגרימת התאונה. בהתאם, כתב התביעה תוקן בשנית ושלי מתכות והפניקס נמחקו ממנו.

על פסק הדין החלקי ערערה "כלל" לבית המשפט המחוזי. במסגרת הערעור הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הקביעות בפסק הדין החלקי לא נהפכו ואולם כל פיצוי שייפסק לטובת התובע יחולק באופן ש"כלל" תישא ב- 70% ממנו ושלי מתכות והפניקס יישאו ביתרה לרבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

הבקשה שלפניי

חברת "כלל" מבקשת לתקן את כתב הגנתה בטענה כי הרכב המבוטח במסגרת פוליסה 44818161400 (להלן: הרכב המבוטח) איננו הרכב המעורב בתאונת הדרכים מושא ההליך. בבקשה נטען כי בעליו הרשומים של הרכב המבוטח היא חברת י.ד. עשוש, אשר אינה קשורה לשלי מתכות. עוד נטען כי הרכב המבוטח מעולם לא היה בחזקתה או בבעלותה או בחזקתה של שלי מתכות, וכי נהג הבאגר הפוגע מעולם לא נהג בכלי הרכב המבוטח. לטענת "כלל" למדה על זהות הרכב רק כתוצאה מפגישת עבודה עם מנהל שלי מתכות במהלך אוגוסט 2012, וזאת במסגרת הליכי תביעת שיבוב המתנהלת במקביל. עוד נטען כי בירור שנערך בעקבות הפגישה עם שלי העלה כי במועד התאונה לא ביטחה "כלל" בביטוח חובה אף רכב מן הרכבים שהיו בחזקתה או בבעלותה של שלי מתכות. בנוסף נטען כי עד לפגישה עם שלי לא הייתה ל"כלל" אפשרות לשוחח עם העד ולקבל ממנו פרטים על זהות הרכב. לסיכום נטען כי דחיית הבקשה תגרום לעיוות דין חמור אשר יטיל אחריות שווא לפתחה של "כלל".

טענות המשיבים

המשיבים טענו בתשובותיהם טענות דומות ועל כן יובאו אלה במקובץ. כך נטען כי: סוגיית החבות הוכרעה בפסק הדין החלקי שהפך חלוט וקבע כי חברת "כלל" מנועה מלהעלות טענה נוספת בעניין; יש לזקוף לחובת "כלל" את עיתוי הגשת הבקשה בסמוך לישיבת הוכחות ואת עצם הגשתה לנוכח פסק הדין החלקי והעובדה כי "כלל" הודתה בסיכומיה לעניין הכיסוי הביטוחי של הבאגר הפוגע; בנוסף נטען כי לבקשה לתיקון כתב ההגנה לא צורף תצהיר, כי זהות הרכב המבוטח הייתה ידועה וכי ניתן על נקלה היה לערוך בירור בנושא במשך השנים הארוכות בהן מתנהל ההליך; כמו כן נטען כי היעתרות לבקשה תותיר את התובע ללא כתובת לנזקיו שכן התובענה נגד מעבידתו ומבטחתה נדחתה ובעניין זה יש ליתן אף את הדעת לסוגיית ההתיישנות; עוד נטען כי דין הבקשה להידחות אף מכוח עקרון סופיות הדיון ומניעת הפגיעה באינטרס ההסתמכות של הצדדים על מסגרת הטענות שנתחמה בפסק הדין החלקי ובתוצאות המוסכמות של הערעור עליו.

תגובת "כלל"

בתגובתה, חזרה "כלל" על טענותיה והוסיפה בין היתר כי: אי הכחשת טענותיה על ידי המשיבים מהווה חיזוק להן; "כלל" צורפה להליך בשיהוי, על סמך טענותיה של הפניקס, ללא שניתנה לה האפשרות לברר כהלכה את זהות הרכב המבוטח, ובמסגרת הליך שגוי; הודייתה של "כלל" בכיסוי הביטוחי בסיכומיה נעשתה לצורך הדיון בנסיבות התובענה וסיווג עילתה ואינה מהווה וויתור על טענותיה המפורשות להיעדר כיסוי ביטוחי כפי שאלו צוינו בכל כתבי טענותיה; הטענה להתמשכות ההליכים נסוגה מפני הנזק העלול להיגרם ל"כלל" מדחיית בקשתה וכי בנסיבות העניין אין מקום לטענה מכוח דיני ההתיישנות.

הכרעה

לאחר שעיינתי בדברים באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בבסיס הבקשה עומדת הטענה כי הבאגר הזחלילי אשר פגע בתובע איננו הרכב המבוטח ע"י "כלל" ושמספר זיהויו 300250. טענה זו חותרת לשמוט את הקרקע מתחת לחבותה של "כלל", ואולם הטענה האמורה נעדרה לחלוטין מכתבי טענותיה של "כלל" עד כה.

כאמור, הבקשה הנוכחית באה לעולם בחודש ינואר 2013, כחמש וחצי שנים לאחר פתיחת ההליך וכ-4 שנים לאחר צירופה של "כלל" כנתבעת בהליך. ויודגש, צירופה של "כלל" להליך נסמך על אותה הפוליסה שרק עתה טוענת "כלל" לראשונה כי הרכב המבוטח במסגרתה איננו הבאגר הזחלילי אשר היה מעורב בתאונה.

זאת ועוד, למעט תצהירו של בא כוחה הקודם של "כלל", לא הוצג תצהיר נוסף לתימוכין, לרבות לעניין הטענה כי בעת התאונה כל הרכבים שבבעלותה או שבחזקתה של שלי מתכות לא היה מבוטחים בביטוח חובה אצל "כלל", כמו גם לעניין הטענה כי הבעלים הרשומים של הבאגר, חברת י.ד. עשוש אינם קשורים לשלי מתכות.

בנוסף, תמוהה בעיניי טענתה העמומה של "כלל" כי נמנעה ממנה האפשרות לברר את זהות הרכב הפוגע אלא עד פגישת העבודה עם שלי באוגוסט 2012. רק לשם ההמחשה, אפנה בזעיר אנפין לדו"ח החקירה מטעמה (נספח י לבקשה) בו נחקר נהג הבאגר הפוגע. דו"ח החקירה האמור אינו מתעד שאלה שהופנתה לעניין פרטיו של הרכב שבו נהג או תשובה לה. באותה מידה יכולה וצריכה הייתה "כלל" למצות את הבירור במסגרת ההליכים המקדמיים.

ואולם כל האמור נאמר במאמר מוסגר ובבחינת למעלה מן הצורך. זאת שכן, לגופם של דברים, פסק הדין החלקי שניתן בתיק קבע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי "כלל" מושתקת מלהשמיע טענות להיעדר חבות למעט אלו שנטענו במסגרת סיכומיה. בסיכומיה תיחמה "כלל" את המחלוקת העובדתית לעניין השאלה הממוקדת: מה היית הסיבה לנפילת התובע ממשטח העבודה- האם כתוצאה מפגיעת הבאגר או מסיבה אחרת (סעיף 3 לסיכומים).